בית המשקאות של נפתלי בע"מ נ' אסיאג

פסק דין

1.תחילתה של תביעה זו בבקשה לביצוע שטר שהגישה התובעת כנגד הנתבעת בגין כתב ערבות שחתמה, לטענת התובעת, להבטחת תשלום חובות חברת טרייבקה אירועים 2009 בע"מ (להלן: "החברה" או "הפאב") שניהלה פאב.

התובעת, הינה חברה העוסקת בין היתר בשיווק משקאות קלים וחריפים.

במסגרת עיסוקה זה נוצר הקשר עם הנתבעת אשר חתמה על כתב הערבות בגין התחייבויות החברה שניהלה את הפאב.

לאחר שנוצר חוב בגין המשקאות שהוזמנו ע"י הפאב, אשר לא שולם למרות פניות התובעת

אל הנתבעת, ולאחר שקוזז מסכום החוב ערך המשקאות שהוחזרו לתובעת, הגישה התובעת את השטר לביצוע.

הנתבעת הגישה בקשת התנגדות לביצוע שטר וניתנה לה הרשות להגן בהתייחס לטענה שכתב הערבות שנחתם על ידה הוחלף בערבותו של מר יוסי תורג'מן לאחר שעזבה את ניהול הפאב.

2.תמצית טענות התובעת

לטענת התובעת, הנתבעת הוצגה על ידי השותפים לניהול הפאב, כבעלת המניות והמנהלת. הנתבעת, חתמה על כתב הערבות בעת פתיחת חשבון הפאב אצל התובעת, והתובעת ראתה בה כמי שאחראית לניהול ענייני הכספים, וערבה מתוקף מעמדה זה לתשלום התחייבויות הפאב.

הנתבעת, שהינה בגירה, חתמה מרצונה החופשי על כתב הערבות שהינו מסמך קצר וברור אשר הכותרת שבו אף היא מעידה על מהותו. המסמך נקרא "שטר חוב" על חלקו העליון מפורטים פרטי עושי השטר, במקרה הנדון, החברה המנהלת את הפאב ובחלקו התחתון צוין במפורש שמדובר ב"כתב ערבות" אשר עליו חתומה הנתבעת.

3.אין זה מעניינה של התובעת מערכת היחסים שבין הנתבעת לשותפיה ולמר תורג'מן . תמוהה העובדה שהנתבעת לא זימנה באמצעות ביהמ"ש את מר תורג'מן להעיד על גרסתה.

4.לטענת הנתבעת לפיה מר תורג'מן קיבל על עצמו להיות ערב לחובות הפאב במקומה, השיבה התובעת שמבחינתה נשארה הנתבעת ערבה לחובות שנוצרו עד למועד שבו חתם מר תורג'מן על כתב ערבות. לו היה מר תורג'מן משלם את חובות העבר, דהיינו, בגין התקופה בהם חתומה הנתבעת כערבה, לא הייתה התובעת מגישה את השטר לביצוע כנגד הנתבעת. אך לאחר שלא מר תורג'מן ולא הפאב דאגו לתשלום החוב, לא נותרה לתובעת, כל ברירה אלא לתבוע את הנתבעת.

התובעת ציינה כי היא מנהלת הליכים גם כנגד מר תורג'מן וכי כל סכום שייגבה ממנו, יקוזז ו/או יוחזר לנתבעת. אין לתובעת שום כוונה, לגבות מעבר לסכום החוב, אך גם אין היא מוותרת על כל ערב, לצורך גביית החוב.

5.אם בקשה הנתבעת לבטל את הערבות היה עליה לעשות זאת בכתב. אין מחלוקת על כי לא נמסרה כל הודעת ביטול בכתב.

6.נציג התובעת, ציין בעדותו, שלאור קהל היעד של התובעת שהינו לרוב אנשים צעירים, המנהלים פאבים, הוא מקבל אותם כערבים, אך היה ושיק שנמסר לא מכובד על ידי הבנק הנמשך, לא תימכר לאותו פאב סחורה באשראי עד שיוסדר החוב.

7.לסיכום טוענת התובעת שיש לקבל את התביעה היות ולנתבעת אין, למעשה, הגנה כנגד התביעה והיא אף לא חולקת על עצם קיומו של החוב.

תמצית טענות הנתבעת

8.הנתבעת טענה שתמימותה נוצלה מחד על ידי שותפיה לפאב, ומאידך על ידי התובעת שהחתימה אותה על כתב הערבות, בעוד היא הייתה סבורה שמדובר בטופס פתיחת חשבון בלבד. הנתבעת העידה כי היא נכנסה לשותפות לניהול הפאב כאשר תפקידה היה לנהל את ענייני הכספים ולהיות בקשר עם הבנקים.

בתוקף עיסוקה זה, היא חתמה כערבה לחשבונות הבנק של הפאב, ואף חתמה על ערבויות לטובת ספקים. לטענתה, שותפיה רימו אותה והיא מצאה את עצמה עם חובות מול ספקים שונים. לכשגילתה כי הפאב לא מתנהל בצורה מסודרת, החליטה לצאת מעסקים אלו ועזבה את ניהול הפאב.

9.טענת ההגנה העיקרית של הנתבעת היא כי מר תורג'מן נעשה ערב במקומה וכי חתימתו על כתב הערבות שנמסר לתובעת מהווה פטור עבורה מערבותה.